אבות ה משנה יז: בין תלמידי בלעם לתלמידי אברהם

פתיחה: מה היתה "כיפת הברזל" של עם ישראל שבזכותה ניצל מקללתו של בלעם ?

וְלֹא אָבָה יְ-הֹ-וָ-ה אֱ-לֹהֶיךָ לִשְׁמֹעַ אֶל בִּלְעָם וַיַּהֲפֹךְ יְ-הֹ-וָ-ה אֱ-לֹהֶיךָ לְּךָ אֶת הַקְּלָלָה לִבְרָכָה כִּי אֲהֵבְךָ יְ-הֹ-וָ-ה אֱ-לֹהֶיךָ (דברים כג,ו)

הקדמה: תלמידי בלעם מול תלמידי אברהם

כל מי שיש בידו שלשה דברים הללו- מתלמידיו של אברהם אבינו
ושלשה דברים אחרים- מתלמידיו של בלעם הרשע.
עין טובה 
ורוח נמוכה 
ונפש שפלה 
מתלמידיו של אברהם אבינו
עין רעה 
ורוח גבוהה 
ונפש רחבה 
מתלמידיו של בלעם הרשע.(אבות ה,יז)

חלק א: בלעם והאבות 

1.נערי אברהם ונערי בלעם:

"ושני נעריו עמו" (במדבר כב,כב). אצל אברהם נאמר (בראשית כב,ג) "ויקח את שני נעריו אתו". 'נער' ראשי-תיבות: נפש,עין, רוח. כמאמר חז"ל שאברהם אבינו היה בעל "נפש שפלה, עין טובה ורוח נמוכה", ואילו בלעם היה בעל "נפש רחבה, עין רעה ורוח גבוהה". (ע"פ בעל חידושי הרי"ם)

2. שלוש פעמים של נטיית האתון- רומזים ל-3 האבות ולג' רגלים אותם הם מתקנים

וַתֵּרֶא הָאָתוֹן אֶת מַלְאַךְ יְ-הֹ-וָ-ה נִצָּב בַּדֶּרֶךְ וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְּיָדוֹ וַתֵּט הָאָתוֹן מִן הַדֶּרֶךְ וַתֵּלֶךְ בַּשָּׂדֶה וַיַּךְ בִּלְעָם אֶת הָאָתוֹן לְהַטֹּתָהּ הַדָּרֶךְ: {כד} וַיַּעֲמֹד מַלְאַךְ יְ-הֹ-וָ-ה בְּמִשְׁעוֹל הַכְּרָמִים גָּדֵר מִזֶּה וְגָדֵר מִזֶּה: {כה} וַתֵּרֶא הָאָתוֹן אֶת מַלְאַךְ יְ-הֹ-וָ-ה וַתִּלָּחֵץ אֶל הַקִּיר וַתִּלְחַץ אֶת רֶגֶל בִּלְעָם אֶל הַקִּיר וַיֹּסֶף לְהַכֹּתָהּ:{כו} וַיּוֹסֶף מַלְאַךְ יְ-הֹ-וָ-ה עֲבוֹר וַיַּעֲמֹד בְּמָקוֹם צָר אֲשֶׁר אֵין דֶּרֶךְ לִנְטוֹת יָמִין וּשְׂמֹאול: {כז} וַתֵּרֶא הָאָתוֹן אֶת מַלְאַךְ יְ-הֹ-וָ-ה וַתִּרְבַּץ תַּחַת בִּלְעָם וַיִּחַר אַף בִּלְעָם וַיַּךְ אֶת הָאָתוֹן בַּמַּקֵּל: {כח} וַיִּפְתַּח יְ-הֹ-וָ-ה אֶת פִּי הָאָתוֹן וַתֹּאמֶר לְבִלְעָם מֶה עָשִׂיתִי לְךָ כִּי הִכִּיתָנִי זֶה שָׁלֹשׁ רְגָלִים: (במדבר כב,כג-כח)


כי הכיתני... ובלקוטי תורה מהאריז"ל, שבלעם רצה לעקור מישראל את ג' הרגלים. ויש להתבונן מאי אולמא דג' רגלים מיתר המצות שבתורה. ונראה דהנה אמרו ז"ל (אבות פרק ה') עין רעה ורוח גבוהה ונפש רחבה מתלמידיו של בלעם הרשע. ונראה דג' אלה הם קנאה תאוה וכבוד שמוציאין את האדם מן העולם, עין רעה היא קנאה, ורוח גבוהה היא כבוד, ונפש רחבה היא תאוה, ומביאים לידי ע"ז(כבוד) גילוי עריות(תאווה) שפיכות דמים(קנאה)... וידוע במהר"ל שג' האבות אברהם יצחק ויעקב תקנו את ג' החטאים האלה, ובזכותם ג' רגלים שנותנים כח ועוז לישראל לעמוד נגד ג' אלה... הרי כי ג' מועדים אלו משפיעים היפוך מדתו של בלעם, על כן היה בלעם שונא ביחוד לג' מועדים ורצה לעקרם מישראל. (שם משמואל , בלק תרע"ב)

3.בלעם הפר את החוזה שהיה עם יעקב ולכן נענש:
עד הגל הזה, זה שאמר הכתוב ותלחץ רגל בלעם אל הקיר (במדבר כ"ב), הגל הוא הקיר, לפי שעבר בלעם את השבועה שנשבע ליעקב, שנאמר אם לא תעבור את הגל הזה ואת המצבה הזאת לרעה, ובלעם זה לבן, שנאמר ארמי אובד אבי (דברים כ"ו), ועל שבקש לכלות ישראל נקרא ארמי, שנאמר ולכה זועמה ישראל, לכך נפרע הקיר ממנו, לפי שהוא העד על השבועה, כדכתיב (דברים י"ד) יד העדים תהיה בו בראשונה... (מדרש תנחומא ויצא יג)

4.אברהם ובלעם- ייעודם וסופם- הפוכים:
אברהם: השורש לכל עם ישראל מתחיל אצל אבי האומה- אב המון גויים: 

"וְלֹא יִקָּרֵא עוֹד אֶת שִׁמְךָ אַבְרָם וְהָיָה שִׁמְךָ אַבְרָהָם כִּי אַב הֲמוֹן גּוֹיִם נְתַתִּיךָ" (בראשית י"ז,ה)

מת בשיבה טובה אחרי שהשלים את כל ייעודו בעולם הזה:
וְאֵלֶּה יְמֵי שְׁנֵי חַיֵּי אַבְרָהָם אֲשֶׁר חָי מְאַת שָׁנָה וְשִׁבְעִים שָׁנָה וְחָמֵשׁ שָׁנִים: וַיִּגְוַע וַיָּמָת אַבְרָהָם בְּשֵׂיבָה טוֹבָה זָקֵן וְשָׂבֵעַ וַיֵּאָסֶף אֶל עַמָּיו: וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ יִצְחָק וְיִשְׁמָעֵאל בָּנָיו אֶל מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה אֶל שְׂדֵה עֶפְרֹן בֶּן צֹחַר הַחִתִּי אֲשֶׁר עַל פְּנֵי מַמְרֵא: (בראשית כה, ז-ט)

בלעם: בלי שורשים, בלי עם ובלי בנים- מת בחרב, בחצי ימיו- בגיל 33:

בלעם - בלא עם (סנהדרין ק"ה ע"א)

{יהושע יג-כב} ואת בלעם בן בעור הקוסם ... הרגו בני ישראל [בחרב] אל חלליהם אמר רב שקיימו בו ארבע מיתות סקילה ושריפה הרג וחנק א''ל ההוא מינא לר' חנינא מי שמיע לך בלעם בר כמה הוה א''ל מיכתב לא כתיב אלא מדכתיב {תהילים נה-כד} אנשי דמים ומרמה לא יחצו ימיהם 
בר תלתין ותלת שנין או בר תלתין וארבע א''ל שפיר קאמרת לדידי חזי לי פנקסיה דבלעם והוה כתיב ביה בר תלתין ותלת שנין בלעם חגירא כד קטיל יתיה פנחס ליסטאה
(סנהדרין קו, ע"א-ע"ב)

5.מדוע העמידו את העימות דווקא בין בלעם לאברהם אבינו ?

אברהם אבינו שילח את בני הפלגשים עם כל כוחות נוטמאה ולכן כשעומדים לפני הכניסה לארץ הם מבקשים להתעמת עם בני אברהם מחדש:

וְלִבְנֵי הַפִּילַגְשִׁים אֲשֶׁר לְאַבְרָהָם נָתַן אַבְרָהָם מַתָּנֹת וַיְשַׁלְּחֵם מֵעַל יִצְחָק בְּנוֹ בְּעוֹדֶנּוּ חַי קֵדְמָה אֶל אֶרֶץ קֶדֶם (בראשית כה,ו)

נתן אברהם מתנות. פירשו רבותינו (שם צא.), שם  (ש) טומאה מסר  (ת) להם (רש"י,שם)

הרמז לכח בני קדם, שנאמר [במדבר כג, ז] מן ארם ינחני בלק מלך מואב מהררי קדם. פנים יפות במדבר כג'  - הזכיר ארם וקדם שהיו מקום טומאת כשפים, כמ"ש [ישעיהו ב, ו] כי מלאו מקדם ועוננים כפלשתים כמ"ש הרמב"ן, והוא המקום אשר שלח אברהם לבני פלגשים.. (ריקנאטי בראשית כה' ו')

חלק ב: 3 מעגלי ההבדל בין אברהם לבלעם:

הקדמה: 3 מעגלי הכרת המציאות- בין אדם לחברו ,לה' ולעצמו:

שלימות האדם הוא בשלשה פנים שאין האחד כמו השני. כי צריך האדם שיהיה שלם עם זולתו מבני אדם, וצריך שיהיה שלם בעצמו עד שהוא בריה שלימה וצריך שיהיה שלם עם בוראו דהיינו בדבר שמגיע לבוראו, ואלו ג' שלימות כוללים הכל 
(דרך חיים על אבות הקדמה ומבוא)

1.מעגל ראשון: בין אדם לעצמו- נפש רחבה - נפש שפלה-תאווה:

א.היחס לממון:

אברהם: וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֶל מֶלֶךְ סְדֹם הֲרִימֹתִי יָדִי אֶל י-ה-ו-ה אֵל עֶלְיוֹן קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ:אִם מִחוּט וְעַד שְׂרוֹךְ נַעַל וְאִם אֶקַּח מִכָּל אֲשֶׁר לָךְ וְלֹא תֹאמַר אֲנִי הֶעֱשַׁרְתִּי אֶת אַבְרָם (בראשית יד כ"ב-כ"ג)

בלעם:"וַיַּעַן בִּלְעָם וַיֹּאמֶר אֶל עַבְדֵי בָלָק אִם יִתֶּן לִי בָלָק מְלֹא בֵיתוֹ כֶּסֶף וְזָהָב לֹא אוּכַל לַעֲבֹר אֶת פִּי י-ה-ו-ה אֱלֹהָי לַעֲשׂוֹת קְטַנָּה אוֹ גְדוֹלָה" (במדבר כב,"יח)

מלא ביתו כסף וזהב - למדנו שנפשו רחבה ומחמד ממון אחרים. אמר, ראוי לו ליתן לי כל כסף וזהב שלו, שהרי צריך לשכור חיילות רבות, ספק נוצח ספק אינו נוצח, ואני ודאי נוצח( רש"י,שם)

ב.היחס לעצמו:

אברהם: וַיַּעַן אַבְרָהָם וַיֹּאמַר הִנֵּה נָא הוֹאַלְתִּי לְדַבֵּר אֶל אֲ-דֹנָי וְאָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר: (בראשית יח,כז)
בלעם: נְאֻם שֹׁמֵעַ אִמְרֵי אֵל וְיֹדֵעַ דַּעַת עֶלְיוֹן מַחֲזֵה שַׁדַּי יֶחֱזֶה נֹפֵל וּגְלוּי עֵינָיִם (במדבר כד,טז)

ג.היחס לקדושת גופו:

אברהם: בגיל 99 נכון לבצע את ציווי ה' לערוך ברית מילה ולקדש את גופו:
וְאַבְרָהָם בֶּן תִּשְׁעִים וָתֵשַׁע שָׁנָה בְּהִמֹּלוֹ בְּשַׂר עָרְלָתוֹ (בראשית יז,כד)

בלעם - קוסם ומכשף דרך איבר הקדושה:

א"ר יוחנן בלעם חיגר ברגלו אחת היה, שנאמר וילך שפי... בלעם סומא באחת מעיניו היה, שנאמר שתום העין. קוסם באמתו היה, כתיב הכא נופל וגלוי עינים, וכתיב התם והמן נופל על המטה וגו' איתמר מר זוטרא אמר קוסם באמתו היה, (סנהדרין קה,ע"א)

ד.היחס לעריות:

אברהם : לא הביט אפילו על יופיה של אשתו שלו כל עוד לא היה צורך בזה
הִנֵּה נָא יָדַעְתִּי כִּי אִשָּׁה יְפַת-מַרְאֶה אָתְּ (בראשית יב,יא)
הנה נא ידעתי. מדרש אגדה, עד עכשיו לא הכיר בה, מתוך צניעות שבשניהם, ועכשיו הכיר בה על ידי מעשה. (רש"י,שם)
בלעם: משמש אפילו עם בהמתו ומייעץ על זנות בנות מואב

מר בריה דרבינא אמר שבא על אתונו... כתיב הכא כרע שכב, וכתיב התם בין רגליה כרע נפל שכב וגו'. (סנהדרין קה,ע"א)

2.מעגל שני: בין אדם לחברו: עין טובה-עין רעה-קנאה:

א.יחס לברכות וקללות:
אברהם: וַאֲבָרֲכָה מְבָרְכֶיךָ וּמְקַלֶּלְךָ אָאֹר וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה:(בראשית,יב,ג)
בלעם: כִּי יָדַעְתִּי אֵת אֲשֶׁר תְּבָרֵךְ מְבֹרָךְ וַאֲשֶׁר תָּאֹר יוּאָר: (במדבר כ"ב,ו)

בלעם הרשע דיבר בתורה תקכ"ג (523) תיבות כמניין הגימטריה של אלף בית במילואם והוא כמניין התיבות שדיבר אברהם אבינו ע"ה בתורה שאברהם אבנו הקדימו לבלעם הרשע ודיבר גם כן תקכ"ג תיבות בתורה ומאר לו הקב"ה לאברהם אבינו וַאֲבָרֲכָה מְבָרְכֶיךָ וּמְקַלֶּלְךָ אָאֹר כלומר עם בלעם הרשע שהוא מקללך שיאמר גם כן תיבות כמנמיין תקכ"ג אותו אאור (ע"פ ספר אהבת תורה ד"ה בלעם , מתוך אוצר פלאות התורה ע"מ תשצד-תשצ"ה)

ב.קטיגור וסניגור:

אברהם: חָלִלָה לְּךָ מֵעֲשֹׂת כַּדָּבָר הַזֶּה לְהָמִית צַדִּיק עִם רָשָׁע וְהָיָה כַצַּדִּיק כָּרָשָׁע חָלִלָה לָּךְ הֲשֹׁפֵט כָּל הָאָרֶץ לֹא יַעֲשֶׂה מִשְׁפָּט: (בראשית יח,כ"ה)

בלעם: וְעַתָּה הִנְנִי הוֹלֵךְ לְעַמִּי לְכָה אִיעָצְךָ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה הָעָם הַזֶּה לְעַמְּךָ בְּאַחֲרִית הַיָּמִים: (במדבר כד,י"ד)
לכה איעצך - מה לך לעשות. ומה היא העצה, אלהיהם של אלו שונא זמה הוא כו', כדאיתא בחלק (סנהדרין קו א) תדע שבלעם השיא עצה זו להכשילם בזמה, שהרי נאמר הן הנה היו לבני ישראל בדבר בלעם (לקמן לא, טז): (רש"י,שם)

ג.ריבוי עם ישראל:

אברהם: כִּי בָרֵךְ אֲבָרֶכְךָ וְהַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם וְכַחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם וְיִרַשׁ זַרְעֲךָ אֵת שַׁעַר אֹיְבָיו:(בראשית כב,י"ז)

בלעם: מי מנה עפר יעקב...דרך כוכב מיעקב (במדבר כג,י"ג;כ"ד,י"ז)

3.מעגל שלישי: בין אדם למקום - רוח גבוהה - רוח נמוכה-כבוד:

א.זריזות לדבר ה' :

אברהם: וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר וַיַּחֲבֹשׁ אֶת חֲמֹרוֹ וַיִּקַּח אֶת שְׁנֵי נְעָרָיו אִתּוֹ וְאֵת יִצְחָק בְּנוֹ וַיְבַקַּע עֲצֵי עֹלָה וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר לוֹ הָאֱלֹהִים: (בראשית כב,ג)
ויחבש - הוא בעצמו ולא צוה לאחד מעבדיו, שהאהבה מקלקלת השורה: (רש"י,שם)

בלעם: וַיָּקָם בִּלְעָם בַּבֹּקֶר וַיַּחֲבֹשׁ אֶת אֲתֹנוֹ וַיֵּלֶךְ עִם שָׂרֵי מוֹאָב:(במדבר כב,כ"א)
ויחבש את אתנו - מכאן שהשנאה מקלקלת את השורה, שחבש הוא בעצמו. אמר הקב"ה רשע כבר קדמך אברהם אביהם, שנאמר (בראשית כב, ג) וישכם אברהם בבקר ויחבוש את חמורו : (רש"י,שם)

ב.התמודדות מול מלאך ה':

אברהם: ביום השלישי -וכי מאחר שהדרך קרובה למה נתעכב שלשת ימים ?כיון שראה שלא קבלו ממנו הלך ונעשה לפניהם נהר גדול, ... מה עשה השטן? אמר לאברהם ואלי דבר יגונב וגו' (איוב ד) כך שמעתי מאחורי הפרגוד השה לעולה ואין יצחק לעולה אמר ליה כך ענשו של בדאי שאפילו אומר אמת אין שומעין לו...(תנחומא, וירא כ"ב)

בלעם: וַיִּחַר אַף אֱלֹהִים כִּי הוֹלֵךְ הוּא וַיִּתְיַצֵּב מַלְאַךְ יְ-ה-ו-ה בַּדֶּרֶךְ לְשָׂטָן לוֹ וְהוּא רֹכֵב עַל אֲתֹנוֹ וּשְׁנֵי נְעָרָיו עִמּוֹ: (במדבר כב,כ"ב)

וַיִּפְתַּח יְ-הֹ-וָ-ה אֶת פִּי הָאָתוֹן וַתֹּאמֶר לְבִלְעָם מֶה עָשִׂיתִי לְךָ כִּי הִכִּיתָנִי זֶה שָׁלֹשׁ רְגָלִים (במדבר כב כח)
ויפתח ה' - נתן בה כח לדבר, כדי שיתעורר בלעם לשוב בתשובה, בזכרו כי מה' מענה לשון גם לבלתי מוכן לכך, כל שכן שיוכל להסירו מהמוכן כרצונו, וכל זה שלא יאבד איש כמוהו. (ספורנו שם )

ותרא האתון וגו' מה ראה לקדמו ג' פעמים עד שלא נראה לו, סימנין של אבות הראה לו, עמד לו בראשונה היה ריוח מכאן ומכאן, ותט האתון מן הדרך, בשניה לא יכלה לזוז אלא לצד אחד, בג' אין דרך לנטות ימין ושמאל, ומה היו הסימנין האלו, שאילו בקש לקלל בניו של אברהם היו מוצא מיכן ומיכן, בני ישמעאל ובני קטורה. בקש לקלל בני יצחק היה מוצא בהן צד א' בני עשו, ותלחץ אל הקיר, בניו של יעקב לא מצא בהן פסולת ליגע בהן, לכך נאמר בשלישית במקום צר זה יעקב, דכתיב (בראשית ל"ב) ויירא יעקב מאד וייצר לו, אשר אין דרך לנטות ימין ושמאל, שלא מצא פסולת באחד מבניו. (במדבר רבא כ יא)

ג. מכוון לעת רצון לפני ה':

אברהם הראשון לתקן  תפילה- שחרית לכוון ולרצות את הקב"ה:
אברהם תקן תפלת שחרית שנא' {בראשית יט-כז} וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם ואין עמידה אלא תפלה שנאמר {תהילים קו-ל} ויעמד פינחס ויפלל  (ברכות כו,ע"ב) 

בלעם מכוון תפילתו לרגע אחד ביום בו הקב"ה כועס:
נְאֻם שֹׁמֵעַ אִמְרֵי אֵל וְיֹדֵעַ דַּעַת עֶלְיוֹן מַחֲזֵה שַׁדַּי יֶחֱזֶה נֹפֵל וּגְלוּי עֵינָיִם (במדבר כד,טז)
וידע דעת עליון. לכוין  השעה שכועס בה (רש"י,שם)

סיכום: בלעם תמיד מחפש את הרע שבטוב בעוד אברהם מחפש את הטוב שיש אפילו ברע:

1.קנאה תאווה וכבוד היו למשל אצל קורח ועדתו:
כנגד שלושת הקבוצות האלה: התאוההיא תאוותם של מאתים וחמישים האיש החפצים להקטיר את הקטורת. לפני ולפנים. תאוה רוחנית גבוהה, שעליה אומרת התורה שהם היו 'חטאים בנפשותם' (במדבר יז ג), מצד תאוות הנפש. והקנאה הלא קנאתם הרעה של דתן ואבירם, ואילו רדיפת הכבוד היא רדיפתו של קרח. רק כשמצרפים את שלושת הגורמים האלו ביחד הרי שמתקיים ש'הקנאה והתאוה והכבוד מוציאין את האדם מן העולם' ומכאן הזהירות הגדולה שלא להיטמא בשלושת המידות האלה, כדי שנוכל לקיים בשלמות ובטהרת הלב את המצוה של "ולא יהיה כקרח וכעדתו". ( ע"פ הרב אורי שרקי, מאמר קרח - נגע המחלוקת)

2.המרגלים- ראו את חצי הכוס הריקה:

אֶפֶס כִּי עַז הָעָם הַיֹּשֵׁב בָּאָרֶץ וְהֶעָרִים בְּצֻרוֹת גְּדֹלֹת מְאֹד וְגַם יְלִדֵי הָעֲנָק רָאִינוּ שָׁם: (שם יג כד)

החזק הוא הרפה. סימן מסר להם,  (כ) אם בפרזים יושבין חזקים הם, שסומכין על גבורתם, ואם בערים בצורות הם יושבין, חלשים הם (במ"ר שם):(רש"י,יג,כח)

וַיֹּצִיאוּ דִּבַּת הָאָרֶץ אֲשֶׁר תָּרוּ אֹתָהּ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר הָאָרֶץ אֲשֶׁר עָבַרְנוּ בָהּ לָתוּר אֹתָהּ אֶרֶץ אֹכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ הִוא וְכָל הָעָם אֲשֶׁר רָאִינוּ בְתוֹכָהּ אַנְשֵׁי מִדּוֹת (במדבר יג,לב)

אוכלת יושביה. בכל מקום שעברנו מצאנום קוברי מתים. והקב"ה עשה לטובה כדי לטרדם באבלם ולא יתנו לב לאלו(רש"י,שם)

סוף דבר: כיפת הברזל של עם ישראל היא- האבות והאמהות - ובזכותם ניצלו מקללתו של בלעם:

כִּי מֵרֹאשׁ צֻרִים אֶרְאֶנּוּ וּמִגְּבָעוֹת אֲשׁוּרֶנּוּ ... (במדבר כג,ט)

 אני מסתכל בראשיתם ובתחלת שרשיהם ואני רואה אותם מיוסדים וחזקים כצורים וגבעות הללו ע"י אבות ואמהות (רש"י,שם)

אך באמת יועיל זכות אבות כשאנחנו הולכים בעקבותיהם... אז מצטרף זכויותיהם (השל"ה,פרשת עקב, תורה אור, ז)